למי מאיתנו אין איזה פחד, עמוק בפנים? משהו שמעסיק אותנו כמעט בכל רגע בחיינו או רק לעיתים רחוקות? פחד מנחשים, מקומות סגורים, חרקים, או פחד גבהים? פחד מהצלחה שמונע מאיתנו להתעשר או פחד קהל שמונע ממני להיות השחקנית הדגולה שאני מסוגלת להיות?

כמעט לכל אחד יש משהו שמפחיד אותו. ברמה הגבוהה ישנן חרדות שמשתקות או מפריעות לחיים השוטפים, כמו פחד שיקרה משהו רע לילדים, או פחד לחלות במחלה ממארת. חרדות שטורדות את מנוחתנו ומורידות את איכות החיים שלנו.

רוב הטראומות מקורן בניסיון מר שקרה בילדותנו המוקדמת. כלב אימתני שנבח עלינו כילדים קטנים יכול להשאיר טראומה לכל החיים. כנ"ל ניסיון לאונס, מוות פתאומי של אדם קרוב או נפילה ממקום גבוה.

לעיתים קרובות, אין האדם יכול להצביע על מקור הפחד. אין לא מושג למה הוא פוחד ממים או מטיסות. לא זכור לו שום אירוע בעברו, שיכול היה ליצור את הטראומה. זה בדיוק המקרה המצריך שחזור גלגול קודם. במקרים רבים אנו לוקחים איתנו טראומות מאירועים שקרו בחיינו הקודמים, אל חיינו הנוכחיים. באמצעות החזרה לגלגול הקודם, ניתן לברר מה בדיוק קרה, ולשחרר את האדם מהבעיה המציקה.

מיטל (שם בדוי) באה לפגוש אותי בעניין חרדת טיסות לא הגיונית. למרות הכדורים והידיעה הרציונלית שיותר בטוח לטוס מאשר לנסוע באוטו, היא "מתה מפחד" לעלות על מטוס.

ביקשתי ממנה להשתרע בנוחות, לנשום עמוקות, ולחזור אחורה בזמן. היא החלה לתאר חיים של ילדת כפר באירופה שלפני מלחמת העולם השניה. משפחה יהודית עם 4 ילדים, וסבא וסבתא. היא הייתה הצעירה ביותר, ואהבה מאד את אחיה הגדול. הוא היה גאוות המשפחה, יפה תואר ו...טייס. עם פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג באחת מגיחות הריגול. היה זה מטוס קטן, שטס בגובה נמוך ונורה על ידי חיילי האויב. ההלם במשפחה היה עצום, כאילו כבה האור בחייהם. הכל השתנה. בכל ארוחה היו מדליקים נר לזכרו, מתפללים לעילוי נשמתו ואוכלים באווירת נכאים. בהמשך הילדה בגרה ואף הלכה לאוניברסיטה, אבל משהו מהותי נשבר בה. היא מעולם לא התחתנה, ומתה בגיל צעיר יחסית.

שאלתי אותה מה היו השיעורים שלה בגלגול ההוא , והיא ענתה :"לזרום, להמשיך הלאה" ואחר כך דיברה על מימוש עצמי ועל "לחיות את חיי כאינדיבידואל ולא רק כבת משפחה". כששאלתי מהן המסקנות אותן לקחה לחייה הנוכחיים , ענתה במהירות :"מטוסים נופלים!". הייתי די מופתעת. אז היה מצב מלחמה, ומדובר היה במטוס סיור קטן. כיום מדובר במטוסי סילון בעלי 4 מנועים, ובטיסות אזרחיות למהדרין. זה לא ממש משנה. הטראומה חקוקה היטב בתת המודע שלה ואומרת בפשטות:"מטוסים נופלים!".

עשינו תיקון על הגלגול ההוא ו"שחררנו" את הטראומה. זמן קצר אחר כך עלתה האפשרות לטוס לארץ ולהפתעתה ולהפתעת הסובבים אותה, היא החליטה לטוס.

לעולם אין לדעת מאיפה הדברים מגיעים, ולאן הן מתגלגלים (תרתי משמע)...